אולי אנחנו לא מבינים עד כמה השיניים שלנו חשובות. כולנו יודעים שהן שימושיות לחיוך ולאכילה, הן גם מפגינות חיוכים יפים, אבל האם הן חשובות גם לדיבור? האם השיניים ממלאות תפקיד בתהליך שבו הילד לומד לבטא כראוי את המילים הראשונות? האם מנשך פתוח, לשון קשורה או מבנה השיניים עצמו יכולים להשפיע על היכולת להשמיע צלילים מסוימים?
התשובה היא כן!
כל אברי הפה חיוניים לדיבור, כולל השיניים. כל בעיה בשיניים או בהתפתחות איבר אחר בפה יכול להשפיע על הדיבור. במידה וישנה בעיה כלשהי בדיבור, הקשורה בשיניים, ישנם סוגי טיפולים רבים, ביניהם השתלת שיניים. מידע בתחום זה הוא לא רק חלק מהידע של רופא השיניים, אלא גם של מי שבחר בלימוד קלינאות תקשורת, כדי לטפל בבעיות דיבור, שפה ותקשורת.
השפתיים, הלשון והשיניים פועלות יחדיו כדי ליצור מילים. הן עושות זאת על ידי שליטה בזרימת האוויר מהפה החוצה. בעת השמעת צלילים מסוימים, הלשון פוגעת בשיניים או בגג הפה. אמנם לא כל הצלילים נשענים על השיניים, אבל רבים מהם כן.
נסו לומר ׳ורד יפה נתת לי׳, מבלי לאפשר לשיניים העליונות לגעת בשפתיים או בלשון. האם הדיבור שלכם נשמע ברור?
אילו מצבים דנטליים משפיעים על איכות הדיבור?
השיניים, הלשון והלסת של הילד יכולות לעכב את הדיבור שלו במספר דרכים.
- קשירת לשון
מצב זה, הנקרא Ankyloglossia, מגביל את טווח התנועה של הלשון, כי רצועת רקמה (lingual frenulum) עבה, קצרה או הדוקה באופן יוצא דופן, קושרת את תחתית קצה הלשון אל רצפת הפה. ילדים עם קשירת לשון עשויים להתקשות בדיבור, בבליעה ובאכילה. הם יתקשו במיוחד לבטא את העיצורים: ר׳, נ׳, ד׳, ל׳, ת׳ או ט׳.
כדי לטפל במצב זה ניתן לבצע כריתת פרנקטומיה (Frenectomy). בהליך זה הרופא מסיר את הפרנלום ומשחרר את הלשון. הטיפול מסייע לדיבור קל וברור יותר.
- ליקוי סגר (Malocclusion)
ליקוי סגר הוא מצב שבו השיניים לא נפגשות כראוי כאשר הלסת סגורה. ליקוי סגר מופיע בצורות רבות, כמו:
- צפיפות (Overcrowding): כאשר הלסת לא מפותחת והשיניים נאלצות להצטופף בה.
- מנשך צולב (Crossbite): כאשר השיניים קרובות יותר ללחי או ללשון.
- תת מנשך (Underbite): כאשר הלסת התחתונה בולטת.
- נשיכת יתר (Overbite): כאשר הלסת העליונה בולטת.
- מנשך פתוח (Open bite): כאשר השיניים העליונות והתחתונות לא נוגעות זו בזו כשהלסת סגורה.
בעוד שליקויי סגר עוברים לרוב בתורשה, יש גם התנהגויות שעלולות לגרום לכך, כמו מציצת אצבע ממושכת, או שימוש במוצץ. ליקוי סגר עלול להוביל:
- להפרעת דיבור, הנקראת lisps ומתבטאת, למשל, בהגיית העיצור ס׳ כ-ז׳;
- או לחוסר יכולת להפיק צלילים צורמים (אלה הנשמעים בגלל זרימת אוויר מהירה כנגד השיניים), כמו ז׳, ו׳, פ׳ רפויה ו-ש׳.
הפרעות מיופונקציונליות אורופציאליות – OMD
הפרעות OMD [Orofacail Myofunctional Disorders] גורמות לניתוק בין הלשון, השפתיים, הלחיים והשיניים. הפרעות אלה מתרחשות כאשר הלשון צונחת למצב לא נורמלי, בדרך כלל בין השיניים העליונות לתחתונות, או רחוק מדי קדימה.
הפרעות אלה מזוהות לרוב כאשר תנוחת הלשון, בקרב הילדים הצעירים יותר, מתחילה להשפיע על בקיעת השיניים ומיקומן. הפרעות אלה יכולות להשפיע על התפתחות הדיבור, כי הן מקשות על הפקת צלילים מסוימים. לעתים קרובות הן גורמות לילדים להתאמץ כדי להשמיע עיצורים כמו ש׳, ז׳ או ס׳. זה מוביל אותם להפיק רעש שנשמע כמו העיצור סמך מלא אוויר, המאפיין את דיבור הפעוטות שזה עתה החלו לדבר.
כמו ליקויי הסגר, גם הפרעות ה-OMD יכולות להיגרם על ידי התנהגויות מסוימות כמו:
- מציצת אצבע
- כסיסת ציפורניים
- נשיכת שפתיים
- שימוש ממושך במוצץ או ביניקה מבקבוק
- הידוק או חריקת שיניים
הפרעות אלה יכולות גם להיגרם על ידי:
- גנטיקה
- שקדים מוגדלים
- או חסימה של דרכי הנשימה העליונות
אובדן שיניים בגיל מוקדם
אבדן מוקדם של שן חלב, עלול להשפיע לרעה על הדיבור של הילד. כאשר זה קורה, נפוץ שמאוחר יותר הילד יזדקק לעזרת קלינאי תקשורת, בגלל התפתחות של דיבור לקוי.
מבנה לסת לא תקין והשפעתו על הדיבור
אם עצם הלסת של הילד קטנה מדי, היא עלולה לגרום להצטופפות השיניים, ולהשאיר פחות מקום לתנועת הלשון. גם גדלים שונים בגודל הלסת העליונה והתחתונה, עלולים לגרום לדפוס נשיכה גרוע. כל אלה משפיעים גם על איכות הדיבור.
